הדרך של סא"ל ל': מתוכנית העשרה במתמטיקה לראש ענף הרובוטיקה והאוטונומיה בזרוע היבשה בצה"ל

כשישבתי לשוחח עם סא"ל ל', בוגרת התוכנית לנוער מוכשר במתמטיקה וכיום ראש ענף הרובוטיקה והאוטונומיה בחטיבה הטכנולוגית בזרוע היבשה בצה"ל, בלטו מיד הבגרות, הביטחון והשקט הפנימי שלה. היא צעירה, רהוטה, ממוקדת מאוד ויודעת היטב מה היא רוצה להשיג. יש בה שילוב מרשים של רוגע ונחישות.
במסגרת תפקידה, היא אחראית על הרובוטיקה הקרקעית בתמרון, ממערכות זעירות ועד מערכות כבדות. זהו תפקיד המחבר בין טכנולוגיה, אנשים ואסטרטגיה, ומשפיע באופן ישיר על היכולות המבצעיות של צה"ל.

הרבה לפני התפקידים הבכירים, הפרויקטים והעשייה הטכנולוגית המתקדמת שהיא מובילה כיום, הייתה שם ילדה סקרנית שאהבה מתמטיקה וביקשה להבין לעומק. כבר בכיתה ז', בתוכנית לנוער מוכשר במתמטיקה, הסקרנות הזאת קיבלה מקום, עומק וכיוון.
"הצטרפתי לתוכנית ההעשרה לנוער מוכשר במתמטיקה בכיתה ז' כי חיפשתי משהו אחר", היא מספרת. "בתוכנית פגשתי דרך אחרת ללמוד מתמטיקה - לא רק דרך חומר לימודי, אלא דרך חידות, משחקים ואתגרים מחשבתיים, שפתחו את הראש ועודדו סקרנות, יצירתיות והעמקה.
זו הייתה מסגרת שנתנה לי כבר בגיל צעיר חוויית למידה שמזמינה לחשוב ולחקור."

התוכנית המואצת לבגרות
לאחר שסיימה את תוכנית ההעשרה, המשיכה לתוכנית המואצת לבגרות - תוכנית ייחודית ברמה הארצית, המשלבת רמה לימודית גבוהה והעמקה מתמטית.
במסגרת התוכנית הנלמדת מכיתה ח' ועד כיתה י', התלמידים והתלמידות נבחנים ב-5 יחידות לימוד במתמטיקה כבר בסוף כיתה י'. הישג זה מאפשר להם להמשיך ללימודים אקדמיים במתמטיקה ובמדעים כבר במהלך שנות התיכון.
"בבית הספר הרגשתי שהקצב איטי ושאני ממצה מהר. בתוכנית המואצת לבגרות מצאתי עומק, אתגר וחבורה של תלמידים ותלמידות שחשבו כמוני."
בעיניה, התוכנית לא הסתכמה רק בלימוד החומר, אלא עודדה חקירה, סקרנות והבנה עמוקה.
"לא למדנו רק להגיע לתשובה, אלא להבין מאיפה היא נובעת."
"נהניתי מאוד מהאתגר הלימודי, אבל לא פחות מזה גם מהפן החברתי. הייתה לי תחושה של שייכות."
רבים נוטים לחשוב שתוכניות למצוינות הן מקום תחרותי ונוקשה, אך ל' מתארת חוויה אחרת לגמרי. "הכרתי שם חברים וחברות שמלווים אותי עד היום. למדנו יחד לכל הבגרויות, וגילינו שכשעוזרים לאחרים - לומדים בעצמנו. ההצלחה האישית שלי לא באה על חשבון אף אחד אחר."

המורות והמורים שעושים את ההבדל
כאשר ל' מדברת על השנים שלה בתוכנית, ניכר שלמורות ולמורים היה מקום משמעותי במיוחד בחוויה שלה. בעיניה, הם לא היו רק אנשי הוראה, אלא גם דמויות מלוות ומכוונות.
"מורות ומורים בתוכנית מתמודדים עם אתגרים אחרים לגמרי", היא אומרת. "הם פחות עסוקים במשמעת, כי מי שמגיע לתוכנית מגיע מבחירה.

האתגר האמיתי הוא לקחת תלמידות ותלמידים חזקים לקצה היכולת שלהם - ולעשות את זה נכון:
לתמוך, לעודד, לכוון ולהיות מנטורים."
היא נזכרת במיוחד במורה אחת שנחרתה עמוק בלבה: "הייתה לי מורה בשם אדית. היא הייתה הרבה מעבר למורה - היא הייתה מורה לחיים. היא ידעה לראות אותנו באמת, וזה עשה הבדל עצום."

רגע השיא: יום הבגרות
כששואלים אותה מה היה רגע השיא של התקופה בתוכנית, התשובה מגיעה מיד: יום הבגרות.
שני שאלונים ברמת 5 יחידות לימוד, שמתחילים בבוקר ומסתיימים בערב, אחרי תקופה ארוכה של תרגול, פתרון מתכונות והשקעה אינטנסיבית.
"כשיצאתי מהבחינה ובדקתי את התשובות, הבנתי שהצלחתי בגדול", היא נזכרת. את מגיעה אחרי הרבה אימונים, וברגע האמת נותנת את הכול."
הציון הסופי שקיבלה היה 99, אבל מבחינתה ההישג האמיתי היה גדול יותר: הידיעה שהיא מסוגלת להתמיד לאורך זמן, לא להישבר בדרך ולהגיע חדה ומדויקת לרגע האמת.

האתגר הגדול באמת: ניהול זמן
למרות הרמה המתמטית הגבוהה, כששואלים אותה מה היה הקושי המרכזי לאורך השנים, היא לא מצביעה על נושא מתמטי מסוים, אלא על אתגר אחר לגמרי: ניהול זמן.
"יש דרישות של בית הספר, ויש דרישות של התוכנית - ואף אחד לא יסנכרן לך ביניהן", היא אומרת. "אף אחד לא יוותר לך על מבחן בספרות כי יש לך מבחן בתוכנית. אף אחד לא יתעדף בשבילך - את או אתה צריכים ללמוד לבחור."
“היכולת לבחור, ולעיתים גם לשלם מחיר, הפכה מבחינתה לכלי חיים של ממש, כזה שמלווה אותה עד היום. לצד הקושי, היא למדה גם לתפקד בתוך עומס מתמשך, לקבל החלטות בקור רוח ולהישאר יציבה גם ברגעים עמוסים. "כשמתמודדים עם עומס מגיל צעיר ולומדים איך להתנהל מבלי לאבד שיקול דעת, להישאר יציבים גם כשיש רעש מסביב ולהמשיך לפעול בחוכמה — זה מחשל ומבגר."

מהתוכנית אל האקדמיה — ומשם לצה"ל
בסיום התוכנית המואצת, כבר בכיתה י', החלה ל' ללמוד לתואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת בר־אילן. בהמשך התגייסה למסלול קצונה טכנולוגית, ושירתה במגוון תפקידי הנדסת מערכת וניהול פרויקטים - עד לתפקידה הנוכחי, שבו היא מובילה כשהיא מדברת על הצלחה מקצועית, ל' מדגישה שלא די להיות אשת מקצוע מצוינת. "היום, כשאני מחפשת אנשים, אני לא מחפשת רק מהנדסים ומהנדסות טובים. אני מחפשת את המפקדות והמפקדים הטכנולוגיים הבאים. כלומר, לא רק ידע - אלא גם יכולת להוביל: חשיבה מערכתית, יכולת קבלת החלטות, בניית אסטרטגיה ומפת דרכים."
אבל מבחינתה, הערך האמיתי של התוכנית חורג הרבה מעבר להישגים האקדמיים. "היא לימדה אותי לחשוב לעומק, להוביל, לקבל החלטות, להתנהל תחת לחץ, ובעיקר - להאמין בעצמי." בדיעבד, היא אומרת, אלה בדיוק הכלים שמלווים אותה גם היום.

הזדמנות גדולה שדורשת השקעה
ל' מדגישה שהתוכנית מעניקה הרבה מאוד, אך גם דורשת השקעה אמיתית. "זו תוכנית שנותנת הרבה מאוד, אבל היא גם דורשת מחויבות, התמדה ונכונות לעבוד קשה", היא אומרת. "יש תקופות שבהן צריך לתעדף, ולפעמים זה בא על חשבון זמן פנוי, מפגשים חברתיים או דברים אחרים שמתחשק לעשות."
כשהיא נשאלת אם הייתה ממליצה על המסלול, ל' עונה בכנות: "זו החלטה מאוד אישית. תלמידות ותלמידים שיש להם סקרנות, מוטיבציה להשקיע ולעבוד קשה עשויים להרוויח בגדול מהתוכנית — גם מבחינה לימודית וגם מבחינה אישית. אבל חשוב לי לומר ביושר: אם המסלול מתחיל לבוא על חשבון המקום החברתי או הרגשי, חשוב לדעת שאין מסלול אחד שנכון לכולם, ויש יותר מדרך אחת טובה להתקדם ולהצליח."
כששואלים אותה אם הייתה משנה משהו במסלול שעברה, התשובה שלה חד־משמעית: "לא הייתי משנה דבר. התוכנית נתנה לי יתרון משמעותי על פני בני גילי. בגיל 19 כבר התגייסתי עם תואר ראשון במתמטיקה, ונכנסתי ישר למסלול טכנולוגי יוקרתי."
בדיעבד, היא אומרת, לא רק הבגרות או התואר נשארו איתה, אלא גם הכלים שרכשה בדרך - ומלווים אותה עד היום.

תפקיד ההורים
לצד המסר שלה לתלמידות ולתלמידים, ל' מתייחסת גם למקומם של ההורים בתהליך. מבחינתה, התמיכה ההורית לא אמורה לבוא בדמות לחץ או דחיפה, אלא כהקשבה אמיתית לילד או לילדה ולבחירות שלהם. כך היה גם בבית שבו גדלה: הוריה עודדו, תמכו ונתנו גב, אבל לא כפו מסלול אחד נכון. תפקידם של הורים: להיות עוגן, לעזור כשצריך, לגלות הבנה ברגעים עמוסים, ובעיקר לאפשר לכל ילד וילדה למצוא את הדרך שמתאימה להם.

מסר לנערות: אל תפחדו. אל תתנצלו.
כשהשיחה מגיעה למקומן של נערות ונשים בעולם הטכנולוגי, המסר שלה חד וברור. היא יודעת שיש תחומים שעדיין נתפסים כגבריים, ולכן נערות ונשים רבות מהססות לפנות אליהם. מבחינתה, דווקא שם חשוב לא לפחד ולא להתנצל: אם יש תשוקה אמיתית לתחום, צריך ללכת עליה, להתקדם ולתפוס מקום. "אל תפחדו. אל תתנצלו. אם יש לכן תשוקה לתחום -לכו על זה. תהיו טובות, תתקדמו ותהיו השראה לאחרות."

הורות וקריירה צבאית.
בחייה שלה, כאשת מקצוע, מפקדת ואם לשלושה ילדים קטנים, חוזר אותו עיקרון עצמו: נוכחות, בחירה ומשמעות. היא אינה מאמינה שקריירה ומשפחה חייבות לבוא זו על חשבון זו, אלא שואלת איזה ערך יוצקים לזמן שניתן לכל אחת מהן. "אני משתדלת להיות משמעותית ודומיננטית גם במסגרת הצבאית וגם בבית, ואני לא חושבת שאחד חייב לבוא על חשבון השני", היא אומרת. "השאלה היא לא רק כמה זמן את או אתה בבית, אלא איזה ערך אתם נותנים לזמן הזה. כשהילדים רואים הורים שמגשימים את עצמם - זה מחלחל. בהורות אין כמו דוגמה אישית."

המבט קדימה: להגדיל את מרחב ההשפעה
היום, למרות התפקיד הבכיר וההישגים המרשימים, סא"ל ל' לא עוצרת. "החלום שלי הוא תמיד להגדיל את מרחב ההשפעה שלי", היא אומרת. "אני מחפשת להוביל תהליכים גדולים יותר, מורכבים יותר וטכנולוגיות מתקדמות יותר. יש לי עוד הרבה מה לתרום, ועוד הרבה לאן להתפתח." "ואולי", היא מחייכת, "בעתיד הרחוק עוד אחזור גם לאקדמיה."

הסיפור של סא"ל ל' הוא עדות לכך שסקרנות, כשהיא פוגשת מסגרת חינוכית נכונה, יכולה להפוך לדרך חיים של ממש. הכלים שרכשה לאורך השנים - מן ההעמקה המתמטית, דרך היכולת להוביל ועד האמונה בעצמה - הם אלה שסללו לה את הדרך לעמדת השפעה מרכזית בחזית הטכנולוגיה והרובוטיקה של צה"ל.

מראיינת: שמיר דנה - התוכניות לנוער מוכשר במתמטיקה | אפריל 2026

לפרטים על בחינות הקבלה שכעת בעיצומן.